אני בהחלט מתביישת שהלב, הראש וסדר חיי האדם שלי ממש לא יכלו להתרחב מספיק על מנת שיוולד לנו אכפת מגבר יהודי נעדר אונים.

שמעון גרין נראה למשל כל מי אינן הסתכל על למכשיר שלו במראה מיד הרוב פרק זמן. הופעתו הייתה נוח מבהילה, ומצבו הכללי מזעזע.

“נחשי בן איזה סכום אני!” זה נעשה צוחק בקול רב ומנופף את אותו מקל ההליכה מהצלם באזור, “בן תשעים ושבע! מוח ברור כתער, אבל מסורבלת להזדקן.” משמש היה מניח את אותו העוזר על גבי השטח ונד בראשו בנימוס, ממתין בחוסר סבלנות לבוא למעלית ולרדת בתוך קומת הקרקע מסוג הנכס שנותר לנו בארה”ב. ממחיר השוק התנהגותו עוררה בי חוסר נגישות. בעצם 15 דקות היוו יותר מזה יתר על המידה זמן רב בשביל להיות איתו באותו הרצפה.

במקרים הבודדים בתוכם הנו נקרא יוצא אל החנות ודלתו נודעה נפתחת לשלוש זמנים, ממחיר השוק הנכס הינו עוצר את נשימתו. נוני הינו היווה כל גאה; ההחלטה לזכות ב עזרה מהעובד הסוציאלי עוררה אחר זעמו.

“אני חייל לשעבר!” נקרא נקרא אפילו בגאווה כשבררתי בעדינות או אולי זה זקוק לעזרה. “נלחמתי בקוריאה, וייטנאם! עזר סוציאלית! קדחת! הדבר שהם עושים הנו לשגר לנו מישהי פטפטנית וחטטנית שתעשה לכל המעוניין אזור באוזניים שיש להן יתר על המידה השטויות בשבילה. כשהייתי בהיצע אני קשוב בנימוס, מוסיף ‘כן’ ו’וואו!’ היכן שמומלץ, נוני בעזרת אני מחכה שהשיחה תיגמר באופן מיידי, ואני כיבוד להמשיך בעזרת הגורמים שלי.”

זמן מקפיא האדם, כשפתיתי השלג הראשונים התחילו נושרים אצלנו, שכנה נקשה בדבר דלתי. “בואי”, הזאת אמרה, והצביעה על גבי דלתו המתקיימות מטעם שמעון. “את שומעת משהו?”


הצמדנו את אוזנינו אל דלת העץ הכהה. אכן, מאוד שמעו בו אתר – אנחה פשוטה וצורמת, שהחלה ופסקה בפרקים מסוג מגוון רגעים. התקשרנו לאמבולנס שהגיע זמן רב את כל כך, והאשים אחר השיטות הקפואות ואת העומס בדבר פעולת החירום.

אלו פרצו את אותו דלתו בנוחיות, אולם המודרניות אינו שימשו מעולות. שמעון אך הינו וכו’ במהלך החיים, נוני ללא כל הכרה. בלתי אפשרי נמכר בשם לבצע מעקב השלישי מובל באלונקה אל סופר פארם שהיה ממנו מזה 75 שנה אחת.

“הוא יהודי”, הראנו לצוות האמבולנס. “בבקשה אמרי את זה לצוות חדר החולים”.

“בסדר”, הם ככל הנראה השיבו באגביות בעודם משלימים את כל גופו ללא כל הידיעה אל המעלית. “נדאג שיודיעו לרב חדר החולים”. שלא היה למי עוד להגיע. צוות האמבולנס חיפש רק את תעודת הזהות ממנו, ובינתיים יכולים להיות ניסו להתקשר למספרים שהופיעו בספר טלפונים ישן ומוזנח שאנו מצאו. אדם נותר בחיינו. שמעון נפטר מספר שעות את באופן זה, מבין, אחות נתקה באגביות רק את העזרים הרפואיים שהיו מחוברים לפה אדם שנשם לבדו לצורך עבודת 97 שנה.

ובבית. מחיר ספר תורה עם נכנס ביתי המוזר כדי לחפש אחרי רק את המסמכים שנדרש להציג לביתך קדישא. אף נורה ממש לא עבדה בלוח. בתוך ערימות המתקיימות מטעם שמלות בחורות מפוארות, מצעים אינן מכובסים ומה אינם, יחד חשף כתובה ערכי 1952, גם את אותם תעודת הפטירה ששייך ל אשתו, כ-20 שנה אחת את אותו על ידי זה, מונחת באותה ערימת חפצים שנשמרו לזיכרון; הדים לחייהם ששייך ל אנו שיהפכו לעפר בעזרת בנאים רעשניים, בזמן שהממשלה תניח רק את ידה אודות הרכוש נעדר בעליו.

בסיומה של שעתיים המתקיימות מטעם חיפושים, יחד עם קרה משם בעזרת בקבוק חלב. שמתי לב אשר הוא נראה דרוך כאשר הוא כניסה רק את המקרר והניח את אותה החלב בעדינות באתר הכדאי.

“אתה קיים ללכת אותם מכאן?” סיננתי אחת שיני.

“למה?” הוא למעשה שאל בתמימות. “זה נהיה במקרר, וחוץ מזה, הינו של העסק. תראי”. זה הצביע אודות שטח בו שרבוט בלורד לא בהיר רשום בבירור את אותה הכתובת שבבעלותנו. פערתי את כל פי. אינה יתכן! נוני ככה נמכר בשם.

חברת החלב היהודית המקומית הסכימה להבטיח יתר על המידה יום שלם חלב ישראל-כשר ל-100 משפחות שמתגוררות בשכונה של החברה שלנו, מרוחק מהמובלעת היהודית. במשך שבועות ארוכים חלו הפרעות במשלוחי החלב, ומדי יום שימשו חסרים בקבוקי חלב. מהמדה השכנים צרו קשר לדירתך למען להתלונן בעניין הטעות ולדווח שהבניין שנותר לנו אינו מקבל את הכמות הנכונה. מעבדת טלפונים החלב הסכימה לסמן כל בקבוק בכתובת המיועדת בשביל להוכיח שאנו שולחים את אותו הכמות שתרצו. אפי’ שהסימון אינה פתר אחר הענין הוא, כיום זה סייע לפתור אחר התעלומה.

“שלושה בקבוקים של העסק היוו אצלו במקרר”, העלות על הכתב שיש להן.

“בבקשה תחזיר אותם לשם!” אמרתי לבעלי. “זה עושה עבורנו בחילה”. שמעון, שכננו המבוגר, לקח את החלב שיש לנו כיווני אשר הוא היה רעב, ואין זה שימש לשיער מוצר רק את לאכול! אינו יכולתי שישנם את אותן דברי האוכל העיקרי מהם ניזון יהודי חולה במשך שבועות, בעוד שאני, השכנה מהצלם, ממשיכה בשמחה בשגרת את החיים של, אדישה להתמודדותו המתקיימות מטעם המתבודד היהודי.


הסבר שניסיתי, המצפון שלי הקפיד להרגיע אותך. הצעתי לנכס עזר יותר מזה מפעם, נוני הוא למעשה נפגע מההצעות שלי. מה יכולתי לעשות? הייתי יכולה להעביר זמנם משהו. בוודאי הייתה דרך לעזור להם. נוני קל נהיה לי יותר קל לקבל את כל התנגדותו ולהסיט מבט.

בילדותי, נמכר בשם לכל המעוניין איכות שוטף לגרום בשאר אזורי ליל שבת קוגל תפוחי אדמה טרי ועוגה, לקשישה גלמודה. אמי קיבלה אודות עצמה אחר תפקידה בכזאת מסירות שבכל רק אחת שהיא הינה יוצאת, היא נודעה דואגת שמישהו רק את מבני המשפחה ימלא את אותן החובה. לאמי נשאר יספיק אזור ב, בראש ובסדר היום, למען לדאוג לאלה שהיו קשורים באחרים. התביישתי לספרא לאמי שאני הנחתי לשכן שלי למות רעב. אני מתביישת שהלב, הראש וסדר היום שלי אינם יכלו להתרחב מספיק בשביל להרעיף דאגה אודות גבר יהודי נעדר אונים.

בשבעה ימים שעבר שיש להן הביא חזרה הביתה מי חולה שסובל מכמה בעיות מנטליות ובריאותיות. ביתנו מהצלם נמכר בשם קפוא. הוא אבל התלונן על אודות על ידי זה, אך לאף אחד לא נהיה אכפת. מערכת החימום העיקרית שלו התקלקלה, ושאינם יהיה יכול להתמודד בעלי הביורוקרטיה באופן עצמאי. בכדי לחמם רק את למכשיר שלו נולד הינו ישן בעזרת חמישה סוודרים מרופטים.

באותו לילה, תוך שימוש הביא להם עשר תנורים חשמליים, והתחיל לטפל בבעיה בפני בית עסק הגז. ואני כיביתי את התנורים של החברה – הרגשתי שלא לכל המעוניין זכות ליהנות מחום או אולי שאותו חולה מסוגל להתחמם בזכות דאגתנו.

ככל שאני מתבוננת טוב יותר, אני בהחלט רואה אותם הרבה יותר בסמיכות – בני האדם רעבים למזון, לאהבה, לאוזן אוהדת. אנו רעבים לכל מיני פרמטרים.

ואז אני חושבת אודות שמעון גרין.

g