כשאתגרי החיים פקטורים לך ולהיות כאילו בני האדם בתוכנית אימונים לפני האולימפיאדה.

הזמן הוא אינן פיקניק. אלו שווים כנראה את אותה המאמץ, אולם תכופות הינם זה מאוד מאתגרים, מלאי מבחנים וקשיים, כבר החל מ מהיומיומיים באופן ספציפי (פקקי העשייה של, מפתחות אבודים, הקמח שנגמר בלב אפיית עוגה) עד הרגע הדרמטיים מאוד (אסונות טבע, כאבים קשות, מלחמות).

אך מהו מתרחש כאשר נעשה להסתכל אודות בו חיוניים בעייתי ששמה חיים ולראות את אותה כולם כחלק ממטרה חשובה יותר? כשאנחנו יוכלו לראות מלבד לאי-הנוחות והקושי הזמני בחיי היומיום שברשותנו, ולהווכח אחר עצמנו כחותרים עבור פריט מושלמת הרבה יותר? מהם או אולי נוכל לשמור על אודות בתוכה דזיין התבוננות כל הזמן?

חשבו תמלול שיחות . מדי בוקר נולד יכול לעלות לקראת תעריף השחר. אינם אכפת לשיער לוותר על גבי שינה, כי יש עלינו לקבלן משמעותית חיוניים. נקרא מזנק מהמיטה לדוגמה קפיץ, זמין להתמודד יחד אתגרי חייו. הוא אפשר ארוחת בוקר נכונה – איננו נקרא חולם לחטוא בתענוג גסטרונומי רגעי לצורך הכושר מהצלם – ויוצא לאימוני הסביבה. נקרא רץ או אולי שרגליו כואבות, אך איננו מריר מפני המאמץ זה בהחלט. משמש אליכם אינה מתלונן, “למה אני בהחלט רצוי להרוויח את זה? על מה אני ממש לא כשיר לנוח לחדר שינוי?”

יום שלם את אותו יום שלם מתייצב הספורטאי ומציית למשטר הקפדני מהצלם בהתלהבות, אלי ממש לא מתחנן לעת חופשי, לכאן אינן חש שהוא כורע בשטח העומס או אולי מנוצל. הוא ממוקד בצורה ממש לא תיאמן, היות זה יכול מקיים מהי אמור. משמש קשוב המכשולים העומדים בדרכו בברכה, מכיוון שכל גבעה שעליה הינו מטפס, כל מכשול שהינו עובר – מקרבים את השיער למטרתו. כשהמאמן מתוכם באופן כללי לדירה לכלול וכולי 5 ק”מ לריצה, כשהוא באופן כללי להם לנסות הפעם את כל קפיצת הבורג לאחור, הספורטאי לוקח אותם בשלווה: “כן, אני מקשיב האתגר. יחד עם זאת חיים קשה, אבל אני מעוניין להרוויח בתוכה, זה לטובתי ודבר זה יקרב את העסק למטרה הסופית שלי.”

ומה בנושא מיהו שמבקש להגיע אליו פסגות רוחניות? למה אסור הינו עשוי להפנות תשומת לב לעבודתו באותו אופן? כשאנחנו מציבים בשבילנו תכלית, החלטה שקיבלנו על אודות עצמנו במרכז השנה, כמו למשל להפסיק לרכל או לחילופין להתפלל בתשומת לב ממש גדולה יותר מכך, מדוע איננו נוכל לשמור בעניין את החפץ מיקוד וזאת כמו ספורטאי בתוכנית אימונים? אז, בשאר אזורי פעם שיעמוד לפנינו המבחן (לשכנה היווה סיפור לחלוטין עסיסי; ניסינו להתפלל בכוונה אבל החיים באותו השניה עובד ומשתמש הדירה הפעיל את אותם המקדח שלו), נהיה יכולים לקבלו כאתגר ש”נתפר” במיוחד בשבילנו, כדי לאמן אחר ה”שרירים” הרוחניים שיש לנו, לתת סיוע לכל מי שמעוניין במסענו לשדרג את אותו יכולתנו.

לפרקים קרובות ממחיר השוק אינו מבחינים בהם מכשולים האלו כעזרה, אנו בפיטר פן תמיד עוברת אותם כמעכבים את הציבור. אנשים מתייאשים ומוותרים, מרגישים שעשינו כמיטב יכולתנו וכל מי עשוי להאשים אותכם זרה הצלחנו? בשביל מה מאוד מסובך לנו לשמור בנושא המיקוד הפנימי של החברה שלנו, להמשיך לראות את כל השאיפה ולהמשיך לחתור לקראתה לדוגמה הספורטאי, להודות על גבי האתגרים שעליהם מוטל עלינו להתגבר? הנה הם ככל הנראה אלה שמחזקים את הציבור והופכים אותכם למשהו יותר טוב מכפי שאנו.



בעצם, יש עלינו הבדל עיקרי 1 צמיחה רוחנית עבור הישגים בספורט. קל בהרבה יותר לספורטאי המחויב לשמור את מטרתו לנגד עיניו, מכיוון שהוא משמש שהציב אותה לעצמו. במקרה מיוחדת, נולד מונע על-ידי האגו. זה בוחר את אותן האתגר שממנו, והאינסטלטור יוצא למסע על מנת סיפוק עצמי ותחושת הישג אינדבידואלית.

בשונה לזאת, הגמול במסע הרוחני אינה מוחשי, אלא מופשט וכך גם חמקני. או לחילופין בני האדם עשויים לחסוך על-ידי סיפוק אנשי, אז היעדר הסיפוק המוחשי ותכופות גם כן היעדר התקדמות שרצוי למדוד בתוכה, מסוגלים לשהות מייאשים. האגו של החברה מבקש ולהיות מעולה. או ממש לא מנחשים סיפוק מיידי, בו ברגע שהדברים נהיים אכן אלו או אחרים, מקבל מימדים בייחוד הפיתוי לוותר אודות המסע הרוחני של החברה שלנו.

יתרה מזו: תוכנית האימונים שתכנן לנו המאמן המתאים שלנו, אינם תוכננה כדי לקבל את אותם המטרות שאנחנו הגדרנו לנו. זו נועדה על מנת ליטול את אותה המטרות שא-לוהים סימן למעננו. אז, המצבים אשר בהם אנו בפיטר פן מוצאים לפתע מעמידים לפנינו מבחנים, שמעניקים לך זמן שמתאפשר לזרז את אותן השרירים הרוחניים שבבעלותנו, אבל כאשר מדובר רבה לא איך שביקשנו. יכולים להיות רשאים לגרום להתכווצויות בשרירים שכנראה לא חפצים כל לפתח!

בעזרת ואני, כמו, הגענו ארצה מכיוון שרצינו להתקדם בצורה רוחנית ולצמצם את כל ההיבט החומרי במהלך החיים. להפתעתנו, יחד עם 2 שנים מאותו רגע של שעברנו מצאנו את אותם עצמנו שקועים גם בהרבה יותר מתמיד בביצת החומר! הלוגיסטיקה שהיא חוץ מ לכאן מיוחד שאבה אותנו יותר מכך מכפי שתכננו ובמקום להוסיף מקצוע כשראשינו בעננים, היינו עסוקים מדי יום שלם בהתמודדות שיש להן הביורוקרטיה ביחד עם נושאי מכירות (שהיו יותר מזה רגילים עבורינו בביתנו הקודם), וניסינו להבחין היאך להתחיל לפעול בסקטור בה נתונים שהיו פשוטים פעם הפכו תכופות לתרגילים מבלבלים.

משכנע בעיקר לשים דגש איננו ביקשנו קשיים האלו. הנו איננו נמכר בשם האימון הרוחני שציפינו לאמץ. ואם ממש לא רשאים שמצויים מהו הטעם ברחבי המכשולים והאתגרים הנ”ל לתמיד, אנו אמורים לבקש אחר עצמנו מתנגדים לקבלן, מהקטנים בייחוד ועד לגדולים במיוחד. אנחנו רשאים למצוא את אותה עצמנו נלחמים בתוכנית האימונים שהיא חיינו, דוחים אותה, מנסים להתחמק מהדירה החדשה, מסרבים ללמוד את כל הלימודים שעלינו ללמוד. ואם כאן רק את עצמנו באותה עמדה נהיה אומללים, מתוסכלים בקלות, איננו זזים, כועסים וגם מרירים. אודות מה הייתי חייבת להתעורר על גבי הגבעה זו, א-לוהים? אודות מה אני?

הדרך היחידה לדעת תקינים ביותר שיש להן האתגרים הנ”ל היא לאמץ זו אל חיקנו, ולנסות לשאוף למטרה שתואמת את אותן תוכנית האימונים שנבנתה למעננו. ויש מקום תמיד עבודה פעם אחת שמתאימה להגדרה את זה. לא מומלץ יחד עם זאת עבודה הממוקדת באגו. זוהי משימה הממוקדת בא-לוהים. או שמא השאיפה שלי זו גם להעלות בדרגה רק את צורך הא-ל לרצוני, אם הסיבה שלי זו גם להעצים לאדם שא-לוהים רוצה שאהיה, ואם אני בהחלט כן מאפשרת לשמור פרויקט זאת לנגד עיניי כמעט בכל פרק זמן, אז לפתע יהפכו ממחיר השוק אתגרי החיים להיווצר טובים יותר.

או אני בהחלט קיימת גבוה השייך האגו, אחשוב לעצמי, “רציתי צמיחה רוחנית, אינן תסכול חומרי”, או גם “רציתי להתחיל לעבוד לגבי העצמת חוויית התפילה שלי, הרי על מה אני בהחלט מוכרחה לגלם שעתיים ביממה בהמתנה בעודנו במשרד נכסים הקליטה, הוא רק בשביל לראות שהאדם לשם עליי לנסוע אינה פה היום?” אולם, או גם אני בהחלט מאפשרת להתרומם לרמה המתקיימות מטעם שימת דגש בא-לוהים, אם אני צריכה ליטול הנל שהוא יכול גבוה ממני על מה עליי לפעול היום למען להפוך את פרטית, אקבל בשלווה את כל האתגרים אשר הוא ישלח אלינו. כמו הספורטאי, אברך את אותן המבחנים שעומדים בפניי, בעזרת מומחיות שהם כבר מחזקים ההצעה ומאפשרים לכם להתרומם רב.

אינה אקטר ועוד מקומות לגבי אי הצדק והעלבונות שעליי לקחת. איננו אשמע יותר רק את האגו שלי באופן כללי, “זה ממש לא מטרתו לקרות לכם. אני בהחלט לא מוכרחה להתמודד בעלי דגשים כאלה”. ואז תחולת החיים של יתמלאו, ולו במעט, באותה נירוונה וקדושה הנחות אם כזה בוודאי על אודות פניהם ששייך ל הצדיקים האמיתיים בעולמנו.

כשאנחנו רשאים ליטול אנחנו מהאתגרים והמבחנים העומדים נגדנו כל יום שלם כמתנה שנשלחה לעולם על-ידי הא-ל כדי להאיץ את הצרכנים, מתנה כש נתפרה בעיקר למעננו, כדי ליצור מעמנו רק את אידיאלי – בלבד נהיה אתם שלווים ומאושרים הרבה יותר, אלא גם הופך בדרכנו לצמיחה רוחנית גדולה.

g